ה"פ 386/07, פלונית נ' משרד הבריאות ואח'
כב' השופט שאול שוחט
עו"ד פזית רוור למבקשים; עו"ד אורלי מנצור למשיבה 1; עו"ד חני מור למשיבה 2; עו"ד בוטוש ויזל למשיבה 3
11.11.2007
העובדות:
המבקשת, אישה פנויה בת 34 שנים עתרה לבית המשפט בבקשה להורות למשיבים ליתן טיפולי הפריה חוץ גופית, כאשר תורם הזרע נשוי וזהותו ידועה. התורם המוצע הנו בן זוגה לחיים ומצוי בהליכי גירושין. לטענת המבקשת, לאחר שבמשך שלוש השנים האחרונות ניסתה להביא לעולם ילד משותף עם המבקש, ללא הצלחה, התברר לה כי היא יכולה ללדת ילדים רק באמצעות הפריה חוץ גופית. רופאה המטפל של המבקשת, אשר עובד במשיבה 2, היא קופת החולים בה מקבלת המבקשת טיפולים גניקולוגיים, הודיע לה כי הגם שטיפולי הפריה מבוצעים על ידו באופן שגרתי בבית חולים אסותא (הוא המשיב 3) לא יוכל לטפל בה מאחר והמבקש, אשר מזרעו מעוניינת היא להפרות, נשוי לאחרת.
החלטה:
א. המקור החוקי הרלוונטי לסעד לו עותרת המבקשת הוא תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית). מלשון התקנות עולה, כי אישה רווקה הרוצה לבצע הפריה חוץ גופית, יכולה לבצע זאת רק מתורם שזהותה אינה ידועה לו. בהנחיות משרד הבריאות נקבע, כי "ככלל, ניתן לבצע פעולות פוריות באשה, לפי בקשתה, גם מזרעו של אדם המוכר לה ושאיננו בעלה, או בן זוגה החי עימה". בהנחיות נקבע, כי הפריה בדרך זו מותנית בהסכם חתום בין האישה לגבר, שעיקריו מובאים בהנחיות וכן בתנאי נוסף והוא ששני בני הזוג אינם נשואים לאחרים (והצהרה על קיומו של התנאי צריכה להיות אף אחד מעיקרי ההסכם).
ב. מאחר והתקנות האמורות לא קובעות איסור על אשה נשואה לעבור טיפולי הפריה אלא מתנות את הטיפולים בהסכמה של בעלה, הרי שעל דרך אותה האנלוגיה, עליה נסמכים המשיבים, אין מקום לאיסור גורף על תורם הזרע להיות נשוי לאחרת ,איסור שבא לידי ביטוי בהנחיות. גם דעת המשיבות היא כי אין מקום לאיסור גורף שכזה ויש לבחון כל מקרה לגופו, לאחר קבלת עמדת אשת התורם המיועד.
ג. הגם שאין קביעה משפטית פוזיטיבית של ביהמ"ש העליון, כי אשת התורם בסיטואציה כגון דא צריכה להיות משיבה בתובענה - הדעת נותנת, כי כך ראוי להיעשות. ביהמ"ש קבע, כי המשיבים צודקים בטענתם לפיה על המבקשים היה לצרף את אשת התורם המיועד כצד לתובענה ולו בכדי שתהא בפני ביהמ"ש עמדתה של זו. אין לאמר, כי עמדת אשת התורם אינה רלוונטית כטענת המבקשים, אך גם אין לאמר כי נדרשת הסכמה של אשת התורם להליך כשם שנדרשת הסכמה של בעל שבאשתו תבוצע הפריה חוץ גופית.
ד. ביהמ"ש הורה על צירופה של אשת המשיב 2 כמשיבה לבקשה ואף הורה על התייצבותה בפניו. זו לא התייצבה לדיון שנקבע. משבחרה הנתבעת 4 שלא להתייצב לישיבה שנקבעה אך לצורך שמיעת עמדתה לתובענה, בחרה היא במודע שלא להביע התנגדותה לתובענה ויש לראותה כמסכימה לה.
הבקשה נתקבלה
כב' השופט שאול שוחט
עו"ד פזית רוור למבקשים; עו"ד אורלי מנצור למשיבה 1; עו"ד חני מור למשיבה 2; עו"ד בוטוש ויזל למשיבה 3
11.11.2007
העובדות:
המבקשת, אישה פנויה בת 34 שנים עתרה לבית המשפט בבקשה להורות למשיבים ליתן טיפולי הפריה חוץ גופית, כאשר תורם הזרע נשוי וזהותו ידועה. התורם המוצע הנו בן זוגה לחיים ומצוי בהליכי גירושין. לטענת המבקשת, לאחר שבמשך שלוש השנים האחרונות ניסתה להביא לעולם ילד משותף עם המבקש, ללא הצלחה, התברר לה כי היא יכולה ללדת ילדים רק באמצעות הפריה חוץ גופית. רופאה המטפל של המבקשת, אשר עובד במשיבה 2, היא קופת החולים בה מקבלת המבקשת טיפולים גניקולוגיים, הודיע לה כי הגם שטיפולי הפריה מבוצעים על ידו באופן שגרתי בבית חולים אסותא (הוא המשיב 3) לא יוכל לטפל בה מאחר והמבקש, אשר מזרעו מעוניינת היא להפרות, נשוי לאחרת.
החלטה:
א. המקור החוקי הרלוונטי לסעד לו עותרת המבקשת הוא תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית). מלשון התקנות עולה, כי אישה רווקה הרוצה לבצע הפריה חוץ גופית, יכולה לבצע זאת רק מתורם שזהותה אינה ידועה לו. בהנחיות משרד הבריאות נקבע, כי "ככלל, ניתן לבצע פעולות פוריות באשה, לפי בקשתה, גם מזרעו של אדם המוכר לה ושאיננו בעלה, או בן זוגה החי עימה". בהנחיות נקבע, כי הפריה בדרך זו מותנית בהסכם חתום בין האישה לגבר, שעיקריו מובאים בהנחיות וכן בתנאי נוסף והוא ששני בני הזוג אינם נשואים לאחרים (והצהרה על קיומו של התנאי צריכה להיות אף אחד מעיקרי ההסכם).
ב. מאחר והתקנות האמורות לא קובעות איסור על אשה נשואה לעבור טיפולי הפריה אלא מתנות את הטיפולים בהסכמה של בעלה, הרי שעל דרך אותה האנלוגיה, עליה נסמכים המשיבים, אין מקום לאיסור גורף על תורם הזרע להיות נשוי לאחרת ,איסור שבא לידי ביטוי בהנחיות. גם דעת המשיבות היא כי אין מקום לאיסור גורף שכזה ויש לבחון כל מקרה לגופו, לאחר קבלת עמדת אשת התורם המיועד.
ג. הגם שאין קביעה משפטית פוזיטיבית של ביהמ"ש העליון, כי אשת התורם בסיטואציה כגון דא צריכה להיות משיבה בתובענה - הדעת נותנת, כי כך ראוי להיעשות. ביהמ"ש קבע, כי המשיבים צודקים בטענתם לפיה על המבקשים היה לצרף את אשת התורם המיועד כצד לתובענה ולו בכדי שתהא בפני ביהמ"ש עמדתה של זו. אין לאמר, כי עמדת אשת התורם אינה רלוונטית כטענת המבקשים, אך גם אין לאמר כי נדרשת הסכמה של אשת התורם להליך כשם שנדרשת הסכמה של בעל שבאשתו תבוצע הפריה חוץ גופית.
ד. ביהמ"ש הורה על צירופה של אשת המשיב 2 כמשיבה לבקשה ואף הורה על התייצבותה בפניו. זו לא התייצבה לדיון שנקבע. משבחרה הנתבעת 4 שלא להתייצב לישיבה שנקבעה אך לצורך שמיעת עמדתה לתובענה, בחרה היא במודע שלא להביע התנגדותה לתובענה ויש לראותה כמסכימה לה.
הבקשה נתקבלה
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
